פסק-דין בתיק עד"י 1328/13

המערער הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של נהיגה ברכב העלול לסכן עוברי דרך, כאשר נהג באוטובוס ציבורי, כשהוא סובל מליקויים שונים.

במסגרת הסדר הטיעון בן הצדדים, הם עתרו לעונש פסילה בפועל בן 21 ימים, פסילה מותנת וקנס בסך 2,500 ש"ח.

בימ"ש קמא כיבד את רוב רכיבי ההסדר, מלבד אורך פסילת הרישיון בפועל, אותה העמיד על 60 יום. זאת, על פני הדברים, לנוכח הרשעותיו הקודמות של המערער, אשר לחובתו 53 עבירות קודמות, מתוכן 18 דומות.

בערעור, מבקשת הסנגוריה להעמיד את עונשו של המערער על 21 ימי פסילה כפי שהוסכם במסגרת ההסדר. הסנגור לא חלק על חומרת העבירה, אך ציין כי מרשו נהג אוטובוס, אשר מפרנס ארבעה ילדים, ביניהם שלישייה, שכל יום פסילה נוסף פוגע קשות במצבם הכלכלי. הסנגור הוסיף כי רמת הענישה המקובלת בעבירה זו עומדת על פסילה מותנת בלבד, כך שהצדדים כבר נתנו ביטוי הולם לעברו של המערער. לבסוף, ציין הסנגור כי המערער מחזיק ברישיון נהיגה תקופה ארוכה מאוד.

התביעה אף היא מצדדת בקבלת הערעור.

יכול אני להבין לליבו של בימ"ש קמא אשר ביקש להרתיע את המערער, לנוכח עברו המכביד.

יחד עם זאת, בשים לב לנסיבות שפורטו ולהלכה לפיה לא במהרה יסטה בימ"ש מהסדר טיעון, במסגרתו ביטאו הצדדים את האינטרסים השונים המתנגשים בהליך הפלילי, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור.

לנוכח האמור, מתקבל ערעור הסנגוריה, באופן זה שפסילת הרישיון בפועל תועמד על 21 ימים מיום הפקדת הרישיון.

אין שינוי ביתר רכבי הענישה ובחובת המערער להפקיד את רישיונו בלשכת התנועה של מחוז ש"י.

ניתן היום, 14 במרץ 2013, ג' באדר התשע"ג, בפומבי, במעמד הצדדים.

נשיא

רמ"שית: מעיין רפאל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: